החלטה בתיק תא"ק 4996-02

בפני בקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 16.03.03, לפני למעלה משמונה שנים.

הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור רב מהמועד שנודע למבקש על פסה"ד, ולכן נדחית.

לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, יש להגיש בקשה לביטול פסק דין, תוך 30 יום מהיום שבו הומצא פסק הדין.

לטענת המבקש, פסק הדין כלל לא הומצא לו ולמעשה  נודע לו על כתב התביעה רק ביום 15.08.11, לאחר שרכבו עוקל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל של פסק הדין, ולאחר בירור עם ב"כ המשיבה בעקבות זאת.

עם זאת, מתשובת המשיבה עולה, כי המבקש שילם את החוב נשוא תיק זה ביום 31.03.11, כלומר, לכל הפחות נודע לו אודות פסק הדין במועד זה. למעשה המבקש אף מודה, בבקשה שהגיש למתן ארכה, כי בחודש מרץ 2011 נודע לו על פסק הדין. מכאן שהבקשה לביטול פסק הדין, שהוגשה כמעט חצי שנה לאחר שנודע למבקש אודות פסק הדין, הוגשה באיחור.

מעבר לכך , מהמסמכים שצורפו לטענות הצדדים עולה כי כבר ביום 5.6.11 הגיש אביו של המבקש תלונה למשטרה, בה הצהיר כי כבר ביום 05.06.11 קיבל עותק מפסק הדין.

אביו של המבקש פעל בעניין זה, ומול בכ' התובעת, בשמו של המבקש וכשלוחו של זה, ומכאן שיש לראות את המבקש כמי שכבר ביום 5.6.11, אם לא כבר בחודש מרץ 2011, נודע לו על פסק  הדין.

מכאן שהבקשה הוגשה באיחור.

המבקש הגיש , אמנם, בקשה ליתן לו אורכה להגשת הבקשה לביטול פסק הדין אולם לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לה.

ראשית, משום שהבקשה הוגשה רק לאחר שבתגובה טענה המשיבה כי הבקשה הוגשה באיחור, בעוד שבבקשה עצמה הסתיר המבקש  את העובדה שידע על פסק הדין כבר חודשים רבים לפני הגשת הבקשה.

שנית, משום שאין בבקשה ובתצהיר התומך בה כל טענה שתצדיק את הגשת הבקשה באיחור כה רב, כאשר ברור כי פסק הדין היה ידוע כבר למבקש ולאביו מזה חודשים.

שלישית - פסק הדין ניתן כבר לפני שמונה שנים, ויש בכך משום נימוק נוסף למנוע פתיחה מחודשת של ההליך, בפרט כשאין בפי המבקש נימוקים טובים לאיחור בהגשת הבקשה.

די היה בטעמים אלו, כדי לדחות את הבקשה.

 למעלה מן הצורך, אדון בבקשה גם לגופה .

מדובר, כאמור, בבקשה לביטול פסק דין , והמבקש טוען בה כי לא ידע כלל על התביעה שהוגשה נגדו.

לטענת המבקש, מאז 15.05.98 ועד 01.06.10 לא גר בכתובת בה הומצא כתב התביעה - משק 41 בתלמי-אלעזר. לטענתו, בתקופה זו התגורר במפרץ השמש באילת, השכיר את המשק נשוא הליך זה למר בני קרמר, ומר קרמר שילם את כל חובותיו למשיבה.

מאחר והמדובר בתיק ישן, שנפתח בדצמבר 2002, הרי שלא ניתן לאתר את המסמכים שהוגשו בתיק, והם כמובן אינם סרוקים כתיק ממוחשב. כך גם התיק הרלוונטי אצל המשיבה ו/או אצל בא-כוחה אינו נמצא עוד, ולא ניתן לאתר את אישור המסירה של ההזמנה לדין למבקש.

אני דוחה את טענות המבקש כנגד המשיבה, ובמשתמע גם כלפי בית המשפט, על אי שמירת התיק למעלה משמונה שנים.

בהתאם, ולאור סעיף 2 לפסק הדין, אני קובעת כי לא היה פגם בפסק הדין שניתן בהעדר, וכי כתב התביעה על נספחיו, בלווית הזמנה לדין, הומצאו כדין לנתבע (ראה נספח א' לתגובת המשיבה).